שד"ל על בראשית מ״ז:י״ח

מהדורה: שד"ל, דפוס ראשון

מקור בראשית מ״ז:י״ח
18 וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃
פירוש שד"ל על בראשית מ״ז:י״ח
18 ותתם השנה ההיא: היא השנה הששית לשני הרעה.
19 ויבואו אליו בשנה השנית: היא השנה שלאחריה, והיא השביעית רמב"ן ורד"ק ורע"ס וראז', אשר אין חריש וקציר, והיא השנית, ודון יצחק פירש השנית השנית מן החמש שנים שאמר יוסף ועוד חמש שנים אחרי בוא יעקב מצרימה, והיא הרביעית לשבע שני הרעב, ואחר שנתנו לפרעה גויתם ואדמתם הוצרך לכלכלם בשאר שני הרעב. ונ"ל כי מאחר ותן זרע מורה שהיו עומדים בשנה השביעית.
20 לא נכחד מאדוני: רמבמ"ן תרגם לא נוכל להסתיר מאדוני, ואין טעם למליצה זאת, כי איך היו בושים מהודיעו דלותם אחר שכבר אמרו לו בשנה הקודמת כי אפס כסף? ונ"ל שהכוונה אין אנחנו מסתירים ממך עָשְׁרֵנוּ לבלתי תתו בידך.
21 כי אם תם וגו': אל תם הכסף ומקנה הבהמה כבר בא אל אדוני, לא נשאר לפני אדוני וגו'. כן היא דעת אנקלוס ובה"ט.